הגם שכולנו מנהלים מערכות יחסים רבות: משפחה, עבודה, חברים, שכנים כולן נובעות מהצורך הקיומי של האדם כיצור חברתי ליחסי גומלין ואהבה, הקשר העיקרי המלווה אותנו הינו הקשר הזוגי או והמאמץ העיקר, ניסיון להגיע לקשר כזה.
הפילוסופיה הנוצרית וגם הפילוסופיה ההינדית שמטיפות שאני קוצרים את שזרענו, אם בתחילת מערכת יחסים נדאג ליצור קשר חזק ואמין הדבר יתרום ליכולת לשמר קשר זה בטווח הארוך.
כיום, בגלל אופקנו הרבים נשחקה תחושת הקהילה ודעך מארג התמיכה החברתי שאפיין אותנו בעבר, כיום, בזכות הטכנולוגיה, רשת האינטרנט והרשתות החברתיות הקשר בין בני האדם מאבד את האינטימיות הדרושה לבניית מערכות יחסים וליצירת תחושת קהילה,
ההתבססות שלנו על קהילות מלאכותיות גדל על חשבון בניית מארג חברתי אמיתי, האפשרויות, האינסופיות לכאורה, מקשות לאתר או להעריך בני זוג פוטנציאלים אמיתיים, חברים אמיתיים.
ליאו טסה טען שלפעמים אנחנו מתאמצים יותר מידי להשיג את מבוקשנו, או לחליפין מתאמצים בזמן הלא נכון, לכן מוטב לרצות פחות ולשאוף לעיתוי טוב יותר,
הגישה הבודהיסטית היא שאנו מתנסים בחיים במה שאנו בוחרים – לא במה שאנו רוצים או חושקים, קרי, התנסויותינו בהווה הינן תוצאות של החלטותינו בעבר ולכן ראוי לשקול את בחירותינו בהווה.
בתהליך הייעוץ הפילוסופי אנחנו מנסים לבדוק איזה "תוכנה" עובדת אצל המטופל כרגע ולאפשר לו להחליט אם הוא רוצה להחליפה באחת שיותר תתאים לרצונותיו, תשוקותיו, לשנות את השגרה על מנת שיכול לממש את שחשקה נפשו, בעתיד.
במערכות יחסים קורה רבות שאנו נפגעים ע"י אנשים אחרים: מנהלים, חברים, בני/בנות זוג, עוברי אורח בחיינו. הגישה הסטואיקנית המתאימה הינה שיש להעניק "ערך" רק למה שאף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו, קרי, שליטה שלנו על עצמנו, אם ניתן "ערך" לדבר שיכול להילקח מאיתנו אנו שמים בידיו של מישהו את היכולת לקחת אותו מאיתנו, אם מדובר ברכוש, כבוד, חברות, מישרה נחשקת.
אחת המטרות בתהליך הייעוץ הפילוסופי הינה מתן ראיה ברורה של ה"עצמי" אצל המטופל על מנת שיחליט למי, אם בכלל, הוא מוכן לתת את הכח ביצירת "ערך" עבורו.
